פסק-דין בתיק בש"א 172357/07

1.         מבוא

המדובר בערעור על החלטת כב' הרשם משה כהן מיום 16.8.07 בבש"א 170550/07, לפיה נדחתה בקשת המערערת לביטול צו העיקול הזמני ונקבע כי צו העיקול הזמני יישאר על כנו.

העיקול הזמני הוטל על פי בקשת המשיבה 1 במסגרת תביעה שהגישה כנגד המערערת וכנגד המשיבים 2 ו-3.

מטעם המערערות הוגשה בקשה לביטול העיקול אשר נדחתה על ידי כב' הרשם כהן מהטעם כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה עפ"י תקנה 362 (א) לתקנות סד"א והן משום שקיים יסוד לדרישת ההכבדה כקבוע בתקנה 374 (ב) לתקנות סד"א.

2.         טענות המערערת

א.        טעה הרשם כאשר קבע כי המשיבה 1 הציגה ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיום עילת תביעה. המשיבה 1 אינה יכולה להיחשב "אוחזת כשורה" כיוון שהיא לא הוכיחה שנתנה תמורה למשיבה 2 בגין השקים נשוא התביעה.

ב.         הרשם צריך היה לקבל את טענת הקנוניה שנטענה ע"י המערערת על מנת לקבוע כי המשיבה 1 איננה "אוחזת כשורה" וכן לעניין שיקולי תום הלב שעל ביהמ"ש לשקול בבקשה למתן סעד זמני.

ג.         שגה הרשם בקביעתו כי המשיבה 1 הציגה ראיות מהימנות לעניין יסוד ההכבדה. העובדה כי חשבון המערערת הוגבל לפני 5 שנים לא עלתה בבקשת העיקול אלא רק בדיון. ובכל מקרה המדובר בתקופה רחוקה של 5 שנים שאין בה כדי ללמד על מצבה הפיננסי של המערערת כיום.

ד.         היה על הרשם לקבוע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המערערת מכיוון שהמדובר בחברה אשר מעסיקה כ- 200 עובדים אשר הטלת העיקול תביא לאי תשלום משכורתם במועד.

ה.        טעה הרשם שקבע כי אין רלבנטיות לעובדה שהסחורה שרכשה המערערת נמכרה לצדדים שלישיים, שכן זוהי בעצם הקנוניה שבוצעה כנגד המערערת.

ו.         שגה הרשם בקביעתו כי הבקשה להטלת עיקולים הוגשה בתום לב.

3.         טענות המשיבים

א.        המשיבה 1 הוכיחה את התמורה אותה היא נתנה למשיבה 2 בתמורה לשקים נשוא התביעה באמצעות צירוף השקים המקוריים, הסכם הפשרה,שוברי ניכיון השקים, צילומי שקים אותה משכה לפקודת המשיבה 2 בגין סכומי השקים המקוריים וכן תדפיסי חשבון בנק של המשיבה המאשרים את פירעון השקים אותם משכה המשיבה 1 לפקודת המשיבה 2.

ב.         המערערת טענה בעלמא כלפי המשיבה 1 טענת קנוניה והיא לא פירטה אותה כנדרש.

ג.         לעניין יסוד ההכבדה, הרי שבתצהיר אחר שנתן מנהל המערערת מיום 3.7.07, הוא טען כי אי מתן צו עיקול זמני על נכסי המשיבה 2 בגין שיק בסך 65,000 ש"ח יגרום לה לקשיי נזילות ולפיטורי עובדים. אכן, צדק הרשם בקובעו שיש בכך כדי להעיד על ההכבדה בביצוע פס"ד באם יינתן לטובת המשיבה 1.

ד.         המערערת מתעלמת מכך שהרשם קבע כי הטענה שהסחורה נמכרה לצדדים שלישיים נטענה בצורה לא מבוססת.

4.         דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, החלטתי להורות על דחיית הערעור, ואלו נימוקיי.

בבקשה לצו עיקול על המבקשת לעבור שתי משוכות:

המשוכה הראשונה קבועה בתקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), לפיה על המבקשת לשכנע את בית המשפט "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה..."